מפגש משפחתי עם גילאים שונים: תוכנית שאפשר לשנות תוך כדי

מפגש עם גילאים שונים אינו צריך תוכנית עמוסה. עדיף להכין מסגרת קצרה, כמה אפשרויות השתתפות ונקודות שבהן אפשר לשנות כיוון. התוכנית הבאה היא הצעה למפגש של שעה, לא לוח זמנים שנבדק בשטח או הבטחת התאמה לכל קבוצה.

שעה עם מקום לשינויים

בעשר הדקות הראשונות מתיישבים, בוחרים פעילות ומסבירים שמותר לדלג. ברבע השעה הבאה יוצרים סיפור משותף. אחר כך משאירים חמש דקות להפסקה. עשרים דקות מוקדשות לציור מפה או לשיחה במשימות קצרות, ועשר הדקות האחרונות להצגה ולסידור.

אם הפעילות הראשונה ממשיכה לעניין, אפשר לוותר על השנייה. אם לא מתחברים, מסיימים סבב אחד ועוברים. לא מחייבים להשלים את התוכנית רק משום שכבר הכנתם אותה.

פעילות ראשונה: סיפור שעובר מיד ליד

אדם אחד אומר משפט פתיחה, הבא מוסיף דמות והבא מוסיף מקום. ממשיכים בתורות, משפט אחד בכל פעם. אחרי שני סבבים בוחרים סיום ונותנים לסיפור שם. מי שלא רוצה לדבר יכול לדלג או להציע ציור קטן אם יש נייר.

דוגמת התחלה: ״בבוקר מצאנו ליד הדלת קופסה עם גלגל אחד.״ אין תשובה נכונה לשאלה מה יש בקופסה. אם מישהו משנה כיוון, שואלים איך אפשר לשלב את הרעיון במקום לבטל אותו. לא חייבים לזכור כל פרט; המטרה היא להוסיף יחד.

פעילות שנייה: מפה למקום שלא קיים

מניחים דף וכלי כתיבה. כל אחד מוסיף מקום אחד: גן, תחנה, בית או משהו דמיוני. בתור הבא מחברים בין שני מקומות בדרך. בסוף הקבוצה מתארת מסלול שמגיע לביקור בכל המקומות. אין צורך בקריאה עצמאית.

אם אין נייר, בונים את המפה בדיבור: הראשון מציע מקום, הבא אומר מה נמצא לידו. נשארים עם מספר קטן של מקומות כדי שלא יהיה צורך לזכור רצף ארוך. בגרסה הזאת אין תוצר לשמור, וזה בסדר.

השתתפות בדרכים שונות

אפשר לדבר, לצייר, לבחור בין שתי הצעות או להקשיב. מבוגר שמסייע צריך להשאיר לאחרים החלטות אמיתיות. אל תתנו אוטומטית לגדולים לנהל ולקטנים רק לצפות. שאלו מה כל אחד מעוניין לעשות.

גרסה קצרה ללא קנייה

בחצי שעה מקצים חמש דקות להתארגנות, רבע שעה לסיפור, חמש דקות לשם ולשיתוף וחמש דקות לסגירה. לא צריך להוסיף פעילות שנייה. אם יש רק עשר דקות, עושים סבב אחד של משפטים וסיום אחד.

לפני שמתחילים

• מוודאים שהמקום והציוד מתאימים למשתתפים.
• מודיעים שאפשר לצאת ולחזור בלי הסבר.
• מסכימים על נקודת עצירה ועל דרך לבחור המשך.
• נמנעים מדרישה לשתף סיפור אישי או פרט פרטי.

בכלי הפעילויות אפשר לסמן את כל קבוצות הגיל שנוכחות, את רמת הרעש ואת מגבלת הישיבה. התוצאות הן הצעות עריכה לתכנון, ולא אישור בטיחות או התאמה התפתחותית.

מכינים הזמנה שמסבירה למה מצטרפים

לפני המפגש, אפשר לומר שתהיה פעילות קצרה ושאין צורך להביא ציוד. כדאי לציין אם היא מתקיימת בישיבה ואם אפשר להצטרף רק לחלק ממנה. אין צורך להבטיח שכולם יאהבו את אותו הדבר. הזמנה עם ציפיות פשוטות נותנת למשתתפים אפשרות לבחור, ומונעת מצב שבו הם מגיעים למפגש חברתי ומגלים פתאום תוכנית שחובה להשתתף בה.

אם צפויים להגיע בזמנים שונים, התחילו בחלק שאפשר להצטרף אליו בסבב הבא. השאירו את הפעילות שדורשת הסבר משותף לשלב שבו ההרכב ברור יותר. כשמישהו נכנס, מספיק להסביר את הפעולה הקרובה במקום לשחזר בפני כולם את כל מה שכבר קרה.

מחלקים תפקידים בלי להצמיד אותם לגיל

מי שרוצה יכול לפתוח סיפור, להחזיק את הדף, להציע שם או להזכיר את זמן הסיום. אל תניחו שהמבוגרים צריכים לנהל והילדים רק לבצע. אפשר להציע את התפקידים בקול ולתת לאנשים לבחור. אם שניים רוצים אותו תפקיד, מחליפים ביניהם אחרי סבב. גם האזנה היא דרך השתתפות, כל עוד אינה נכפית על מי שרוצה להשפיע.

בפעילות ציור משותפת, אדם שמתקשה להגיע למרכז הדף יכול לתאר תוספת ולבקש שמישהו יצייר אותה עבורו. שואלים לפני שמסייעים, ומשאירים את ההחלטה אצל בעל הרעיון. כך התאמה של הדרך אינה משנה את הבעלות על הבחירה.

נקודות החלטה לאורך המפגש

אחרי הפתיחה, שאלו אם רוצים להמשיך באותה מסגרת. באמצע אפשר לבחור הפסקה או סבב נוסף. לקראת הסיום בוחרים מה לשמור ומה להשאיר לפעם אחרת. שלוש נקודות ברורות מספיקות; לא צריך לעצור כל כמה דקות כדי לערוך משוב. המטרה היא לתת מרחב לשינוי בלי לפרק את הרצף.

דוגמה להרכב גדול

כשיש עשרה משתתפים או יותר, סבב שבו כל אחד מספר סיפור ארוך עלול להתארך. אפשר לבקש משפט אחד בלבד, או ליצור שתי קבוצות קטנות שבסוף מציגות תוצר קצר זו לזו. החלוקה אינה צריכה להיעשות לפי גיל. אפשר להתארגן לפי מי שרוצה לצייר ומי שרוצה לספר, ואז לאפשר מעבר בין הקבוצות בנקודה מוסכמת.

מה עושים אם האנרגיה משתנה?

אם בתחילת המפגש רצו לדבר ובהמשך רוצים שקט, עוברים לקטע ציור או להקשבה לפי הבחירה של המשתתפים. אם חלק רוצים תנועה, בודקים שיש מקום מתאים ומציעים חלופה נפרדת; לא משנים בשקט פעילות שהובטחה בישיבה. מגבלה שנמסרה מראש נשארת מחייבת גם אם לרוב הקבוצה מתחשק משהו אחר.

מזכרת שאינה מחייבת תיעוד אנשים

אפשר לשמור את שם הסיפור, משפט מצחיק או צילום של הציור בלבד בהסכמת היוצרים. אין צורך לתעד את כל המשתתפים כדי שהמפגש ייחשב מוצלח. אם רוצים לשתף תמונה, מבקשים רשות ממי שמופיע בה וממי שהיצירה שלו מוצגת. אפשר גם להשאיר את הסיפור כזיכרון בעל פה ולסיים בלי שום קובץ.

המסגרות והפעילויות במדריך הן תוכן מקורי של Joylivo. לא נערכו בדיקות שימוש מתועדות במוצרים. לפני שימוש במוצר מסוים יש לעיין בהוראות היצרן.